חוויה של צפייה בכוכבים במכתש רמון

"כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר", כתב מאיר אריאל זצוק"ל. האמת, יש משהו מרגש בפשטות של המדבר, שמדבר ישירות אל נפש האדם. אולי זו העובדה שהוא מאד טבעי, ועדיין לא נהרס לגמרי על ידי האנושות. אולי אלו המראות השוממים הפרוסים עד האופק, אשר מאפשרים לנו להביט פנימה אל תוך עצמנו, במקום להסיח את דעתנו בשטויות.

ישנן לא מעט נקודות מדבריות יפות בארץ לטייל או לעצור ולהתבונן בהם, אחד המקומות הכי מהנים ומעוררי השתאות בארץ ישראל הוא מכתש רמון, המכתש הטבעי הגדול בעולם שנוצר כתוצאה מסחף ושחיקה של זרימת מים. כמה שמכתש רמון יפה ומרתק בשעות היום, בלילה מדובר בחוויה מיוחדת שבעתיים. כדי להתחבר באמת אל החוויה המיוחדת הזאת, צריך מישהו כמו משה קוגן, מורה דרך ממצפה רמון, שידריך אותנו בין הכוכבים שבשמיים.

"עוד בטרם מוסדו הדתות המונותאיסטיות, בני אדם הביטו בכוכבים וייחסו משמעות לתצפיות שערכו ודפוסים שהם זיהו", אומר קוגן. "עמי המזרח הקדום חילקו את השמיים למזלות, וקבעו ששנת שמש נמשכת 365 ימים. המונומנט המפורסם סטונהנג' באנגליה, שהוקם ככל הנראה באלף השלישי לפני הספירה, נבנה בהתאם לאירועים אסטרונומיים, כגון, ימי היפוך עונות השנה וכדומה. גם היהדות הושפעה רבות מאסטרונומיה: בספר בראשית למשל, נכתב 'יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים'. כלומר, הצפייה בגרמי השמיים נועדה לשמש אותנו כדי ליצור את המעקב אחר ימים, מועדים וכדומה. גם הסנהדרין נדרשו לצפייה בכוכבים, כדי להכריע בשאלות תחולת חגים ומועדים (אם כי, אלו התבססו על המודל הגאוצנטרי, כלומר, הניחו באותה תקופה כי השמש והירח סובבים את כדור הארץ, ולא להיפך).

היהודים, היוונים, המסופוטמים, בני המאיה, המון תרבויות קדומות ומפותחות, כולן בנו תיאולוגיות שונות בהתאם לאורות הזוהרים שהם ראו בשמיים. שמי הכוכבים שלנו הציתו את הדמיון מאז מעולם, והחיבור שלנו לצפייה בכוכבים הוא הדבר הכי אנושי בעולם".

"אני במקצועי מורה דרך, וכבר שנים שאני מוביל קבוצות של מטיילים ותיירים במקומות שונים בארץ. אני מתמחה באזורי מדבריות, תרבויות המזרח הקדום, ארכיאולוגיה והיסטוריה. אני ירושלמי, אבל לפני כמה שנים עברתי לגור במצפה רמון, מתוך רצון לשנות אווירה בחיי. אחרי שנחשפתי אל הנושא של אסטרונומיה במקרה, פתאום הרגשתי שתשומת הלב שלי נמשכת לכך יותר ויותר. בהיותי אוטודידקט, התחלתי לקרוא עוד ועוד בנושא, התעניינתי בתרבויות השונות והיחס שלהן אל הכוכבים, קניתי טלסקופים איכותיים וציוד נלווה, והתחלתי לסרוק את השמיים. הטלסקופ והציוד המגביר מאפשרים לתפוס הרבה אור, ואז לראות באמת את מה שקורה בחלל. גיליתי שהחוויה של להסתכל על החלל דרך טלסקופ, היא משהו אחר לגמרי: רואים פתאום אלפי כוכבים בפריים, רואים ערפיליות, גלקסיות שלמות, זה פשוט מדהים".

"אנחנו נפגשים במכתש רמון או בנקודה מדברית אחרת, מקום שאין בו זיהום אוויר ואין אורות שמפריעים לצפייה בכוכבים. אני מחכה להם שם עם כסאות ישיבה, מזרנים נוחים, קנקן תה חם, והכי חשוב טלסקופ ענקי. החבר'ה מתמקמים, אז אנחנו מתחילים להיכנס לאווירה: מדברים על כיפת השמיים, מקבלים הקשרים היסטוריים, על המשמעויות של קבוצות הכוכבים השונות וכדומה. אנחנו מדברים על הקבוצות השונות של הכוכבים, על ההיסטוריה, ועל הקשר שלנו עם הכוכבים. כשרואים את הכל בצורה ברורה דרך טלסקופ, ומקבלים את הסיפורים ההיסטוריים, החוויה היא אחרת".

"הידע הוא נחמד וחשוב. אולם הדגש האמיתי הוא לא על הידע, אלא על החוויה. לפעמים הכוכבים הם רק תירוץ: ההרגשה הזאת, שיוצאים למדבר, ומתחברים רגשית ונפשית אל המקום, מתמסרים לחוויה שקטה בלילה, שותים משהו חם בשטח ורואים כוכבים, זו חוויה מאד מיוחדת, וגם אני שעשיתי אותה המון פעמים, ממשיך ליהנות ממנה בכל פעם מחדש".

אם גם אתם רוצים להתרגש בחוויה מיוחדת בלילה מדברי, ניתן להיכנס לאתר של משה קוגן, לקבל פרטים וליצור קשר. ניתן להציץ גם בדף הפייסבוק.