אמיר ארליך, צלם: "הצילום שלי נועד לשרת מעצבים ואדריכלים"

אמיר ארליך (48), צלם סטילס ותיק ומנוסה המצלם בכל רחבי הארץ. החל כצלם נוף ומתמקד בצילום אדריכלות ועיצוב פנים. "זה גם סוג של נוף, סגור בין קירות" הוא אומר. הוא עובד עם מגוון אדריכלים, מעצבי פנים, אדריכלי נוף, חברות יצרניות לריהוט גן. מאמין גדול במקצוענות והתמקצעות בתחום ספציפי. לכן הוא לא עוסק בענפים אחרים של צילום כגון צילום תדמית, אירועים או מוצר.

"אני נצמד למה שאני טוב בו ומומחה בו. לא כל מי שמחזיק מצלמה הוא צלם, גם לא כל צלם יודע ויכול לצלם כל דבר. יש דרישות שונות בכל תחום ונדרשים כישורים שונים. אני יודע לאפשר למעצבי פנים, אדריכלים וקבלנים להציג את העיצובים שלהם בתמונה, הכי טוב שאפשר. אני לא עושה משהו אם הוא לא הכי טוב שאני יכול ועל כן, בתחומים שאני לא מומחה בהם אני מפנה לקולגות, בהתאם לתחום ההתמחות הנדרש".

"מאז ומתמיד צילמתי. כנער הייתי יוצא המון לטיולים, אני הייתי 'הצלם' של הח'ברה, מי שתיעד את הכל. תמיד אהבתי להיות בצד השני של העדשה, להתבונן. מאוד אהבתי לצלם נוף, ובדיעבד, כשאני מסתכל על תמונות שצילמתי כנער, אני רואה שכבר אז אהבתי לתפוס יותר את הנוף מאשר את הדינמיקה בין האנשים. לפני כמעט עשור, החלטתי להעמיק את הידע בצילום, מתוך הבנה שלתת למצלמה או למהנדס שתכנן אותה להחליט עבורי ורק להקליק זה לא באמת לצלם. החלטתי שאני רוצה להחליט ולקבוע, לדעת ולשלוט בכל מרכיבי הצילום. למדתי והתעמקתי. בחרתי בכל פעם תחום אחר שעניין אותי והעמקתי בו.

"תמיד אהבתי צילום נוף ועד היום זו אהבה אמתית, כזו שמאפשרת לי להרגע ו"למלא מצברים". בין השאר אני מוכר תמונות נוף וגם עובד בשיתוף פעולה עם מעצבי פנים, שרוכשים צילומי נוף עבור לקוחותיהם, כתמונות לבית או למשרד.

"החלטתי, לפני ארבע שנים, לדייק ולהתמקד בתחום נוסף שיהיה הרחבה של תחום צילומי הנוף וכך הגעתי לתחום צילום אדריכלות ועיצוב פנים. בתפיסה שלי זה סוג של צילום נוף, כזה שסגור בין קירות, יש לו את הניואנסים שלו שצריך ללמוד ולהכיר.

"אחותי מעצבת פנים, והיא היתה הסמן הימני שלי, כל פעם במסגרת הלימודים שלי הייתי מתאמן, שולח לה תמונות ומקבל פידבק מהכיוון המקצועי והעין שלה. עד שהבנתי שאני באמת מבין את הצרכים של התחום הספציפי הזה. אני לא מאמין בלהתגלח על הלקוחות שלי. כשיצאתי לשוק כצלם אדריכלות זה היה אחרי שכבר הכרתי והתנסיתי עם הרבה בתים".

"זו נישה מדויקת וספציפית. לפעמים אני נתקל בצלמים מקצועיים, מתחום אחר, או בפורומים מקצועיים ששואלים, "אפשר כמה טיפים לצילום אדריכלות" זה מרגיז, כי זה חאפריות. יש הבדל והתמקצעות ולא סתם. גם מבחינת הציוד, יש הבדל בין עדשה של 16 מ"מ לבתים לעומת 50 מ"מ לפורטרט. צריך לדעת איך להחזיק את המצלמה כדי לקבל תוצאה ראויה וצריך מיומנות. צריך להבין את הצרכים והמטרות וצריך לדעת לעבד. כשאני מצלם לאדריכל או מעצב אני מייצר עבורו תיק עבודות. המטרה שלי להעצים את העיצוב שלו, לתת לו את המראה הנכון שיגרום ללקוח הפוטנציאלי שלו לבחור בו. צריך לדעת איך לדעת לעבד את התמונה, הצילום בשטח זה רק הבסיס, כל השאר זה אופן עיבוד התמונה. זה המון עבודה.

"כשאני רואה צילומים של בית אני יודע להגיד אם זה מישהו שיודע מה הוא עושה או מי שפשוט יודע להחזיק מצלמה. כמו שאני מסרב לבקשות לצילומי תדמית - כי זו לא הנישה שלי, לא ההתמחות שלי. התחום הזה של אדריכלות דורש רמות דיוק ופדנטיות מאוד גבוהות, שלא לכולם יש".

"לפרסום, לרשת, לאתר, לקטלוג. בעקרון, מעצב צריך תיק עבודות, זה מה שהוא מראה ללקוח. הוא יכול לספר על הסגנון שלו ואופן העבודה, להרשים ואפילו להביא המלצות בשפע, אבל בסופו של דבר, למראה עיניים יש משקל משמעותי ביותר בהחלטה של הלקוח. הוא צריך לראות, להתחבר לסגנון ולומר 'כזה אני רוצה', לכן אנשי מקצוע בתחום הזה זקוקים במיוחד לתמונות איכותיות, מחמיאות ומקצועיות.

"לפעמים מי שלא מתמחה בתחום הצילום הזה לא יודע מה לא בסדר או איך אפשר היה להעצים ולחזק את מראה המבנה. אם ניקח לדוגמא תמונה שהתאורה בה לא מאוזנת כראוי, או שהיא קצת עקומה היא עלולה לגרום ליותר נזק מאשר תועלת, האדם שיראה את התמונה לא ידע לשים את האצבע ולגיד 'הצילום לא טוב' הוא פשוט יחווה וויב לא הרמוני או לא נעים, ויכול ליחס את זה לאווירה שהחלל מקנה".

"אני מצלם עבור המעצבים והאדריכלים, במטרה להציג את העבודה שלהם בצורה הטובה ביותר. בהתאם לרצון ולדרישות שלהם. צילומים שלי פורסמו במגזינים ועיתונים. במגוון כתבות וקטלוגים של חברות מטבחים, קרמיקה, בנייה וכו'. אני מצלם עבור קטלוגים, אתרים, רשתות, עיתונות אבל גם לתערוכות ופורמטים גדולים. אבל רק סטילס, לא וידאו. אני מאמין שאני הכי טוב בנישה שבחרתי לעצמי וזו הנישה של צילומי סטילס של בתים בגובה העיניים ובזה אני מתמקד".

אשתי טוענת שאני סובל מ OCD קל. לא אובחנתי מעולם, אבל גם אם היא צודקת, בתחום שבחרתי יש לזה יתרון מאוד גדול. כבר קרה לי שמעצבת אמרה לי שאני רואה דברים שהיא לא רואה, אני יורד לרזולוציות בניקוי תמונה כל כך קטנות שאחרים לא תמיד שמים לב אליהן. השאיפה הזאת לפרפקציוניזם, לתת משהו שמשקף את המציאות באופן המחמיא ביותר. אני לא עושה יש מאין, אבל אם יש מכה על המקרר, אני מחליק את זה. כשמישהו מסתכל על תמונה הוא צריך לראות הרמוניה. העין צריכה להרגיש נוח על התמונה ולא שמשהו יתפוס את תשומת הלב ונאבד את הנראות הכללית. נושא של תאורה למשל מאוד חשוב. אם יש אזור בוהק בתמונה העין תמשך לשם . לי הדברים האלה מאוד חשובים ואני שם דגש, על לנקות ולעבד כמו שצריך. בסופו של דבר המעצבת מקבלת את התמונה שתמצב אותה הכי טוב, גבוה ומקצועי מול הלקוחות שלה. זו המטרה שלי".

אמיר ארליך, צילום נוף, אדריכלות ועיצוב פנים, 054-648-6521

מייל: amir@eaavip.com

פייסבוק>>, אינסטגרם>>, אתר>>

אינסטגרם תמונות נוף>>