"יש כל כך הרבה סופרים נהדרים, שלעולם לא נשמע עליהם, כי היצירה שלהם עדיין שוכבת עמוק במגירה". יהודה ניב, יו"ר הוצאת הספרים הגדולה בישראל, "ספרי ניב", עבר דרך חתחתים עד להגשמת חלומות - הוצאת ספרו הראשון לאור. אך הקלישאה הידועה של "החלום ושברו" הקישה על דלתו. בעקבות תהליך הוצאה מסורבל ולא אפקטיבי, ספרו נכשל ומכר עותקים ספורים בלבד. היום, כשהוא עומד בראש הוצאת ספרים מצליחה, יש לו משימה אחת ברורה: למנוע מסופרים צעירים לעשות את אותן טעויות שהוא עשה
לפניכם שבע הטעויות שאסור לעשות כשמוציאים ספר לאור, מאת הוצאת ספרי ניב:
יש לא מעט אנשים הנושאים איתם חלום.
יש לא מעט אנשים שכבר סיימו לכתוב את הספר שלהם, 20,000 או 30,000 מילים שאותן הם שלפו אחת - אחת, מתוך הקרביים שלהם, מתוך הנשמה שלהם. מילים שאותן פרשו לרווחה בתוך קובץ וורד. אותו קובץ וורד שאמור ללבוש במרוצת הימים את בגדיו החדשים - כריכה נאה, דפים רעננים וריח מתקתק של התחלה חדשה - ולהפוך לספר מן השורה.
אפשר להבין אותם, את אותם חולמים - האפשרות להביא את עצמך לידי ביטוי, להשפיע ולדעת שיש אנשים שהתרגשו, שצחקו, שנדהמו, שרותקו ושאפילו דמעו מפרי היצירה שלך, זה דבר גדול מהחיים.
אך לעיתים, המציאות מפעילה את השעון המעורר ואותו חלום, הולך ומתפוגג לו.
יש 7 טעויות נפוצות שאסור בתכלית האיסור לבצע, לפי ספרי ניב, אם אנחנו רוצים להפיק מהספר שלנו, מהחלום שלנו, את המרב (בונוס - מי שיישאר עד סוף הכתבה, ייהנה גם מכמה טיפים על כתיבה, על שיווק הספר ועל הדרכים לשפר את סיכויי הספר להפוך לפופולרי יותר).
1- להיזהר מהבטחות גדולות
זה קצת מצחיק שאנחנו, בתור הוצאת ספרים מובילה בשוק עולם הספרים, מזהירים אותך מהבטחות גדולות בהוצאות ספרים פרטיות. מדובר בתהליך עבודה מורכב ומאתגר והרווחים של הוצאות לאור מגיעים בעיקר מהפקת הספר. לכן לעיתים הם מעודדים את הסופרים להפיק כמה שיותר עותקים.
לכן הם נוטים לזרוק לאוויר הבטחות מפוצצות, לדוגמה: "הספר שלך בוודאות יהיה רב מכר", "הספר שלך הוא הדבר הבא" וכן הלאה.
אז הדבר הראשון שעליכם לדעת, הוא שאיש לא יכול לצפות מראש מה יעלה בגורל הספר שלך. ויתרה מכך, איש אפילו לא יכול לחזות אם הספר יצליח בחנויות או לא.
מה עושים?
עלינו לקחת כמה דברים בחשבון כאשר אנחנו מתלבטים בין הוצאות לאור:
א- לבדוק את הרזומה של ההוצאה לאור - כמה רבי מכר יצאו תחת קורת הגג שלהם (כמה שיותר יותר טוב, כמובן). מי הם הסופרים שעבדו איתם, אם קיים תהליך סינון מסוים - שכן הוצאה לאור שלא מבצעת סינון ותוציא כל ספר שעובר דרכה, הופכת את הספר שלנו ואת שמנו כסופרים למובן מאליו, לדבר שחוּק שיגרום לפחות קוראים לרצות לקרוא את הספר שלנו.
ב- לבדוק מי הם האנשים שאנחנו עובדים מולם מטעם ההוצאה לאור. מי הוא הצוות שיצעד איתנו לאורך כל התהליך, באש ובמים. לבדוק אם מדובר בצוות של אנשים שחי ונושם ספרוּת, אנשים שהוציאו ספרים בעצמם, שיבינו אותנו, שכבר צעדו בשביל הזה. צוות של אנשים שמורכב מסופרים יעניק לנו את ערך המוסף - פרסונות שמכירות את הקרביים של התהליך ומודעות לכלל הדברים, מקטן עד גדול.
2- להבין אם ההוצאה שאנחנו עובדים מולה היא חברת הפקה או הוצאה לאור שגם יודעת להפיץ, לפרסם, לשווק ולעשות יחסי ציבור לספר שלנו
חשיבות השיווק היא קריטית כאשר אנחנו ניגשים להוצאת הספר שלנו. טעות לחשוב שברגע שסיימנו לכתוב את הספר שלנו, העבודה הקשה מאחורינו. ממש לא. העבודה המורכבת והמאתגרת שלנו מתחילה דווקא באותו הרגע שהאות האחרונה נכתבה על העמוד האחרון.
אם ברצוננו להפיק ספר ולחלק אותו רק למשפחה ולחברים הקרובים ובכך מסתיים התהליך, השיווק רלוונטי פחות עבורנו; אך אם אנחנו רוצים (ומקווים) לראות אותו מונח בגאווה על המדף ברשתות הספרים הנבחרות, לראות את ה'באז' שנוצר סביבו ובמילים אחרות - לדאוג שכמה שיותר אנשים יחשפו אליו ויקראו אותו, החשיבות של הוצאה שיודעת לעשות גם וגם וגם (שיווק, הפצה, פרסום, מיתוג ועוד) משמעותית והכרחית ביותר עבורנו ועבור עתיד הספר שלנו.
אם אנחנו נמנים עם הקבוצה השנייה של הסופרים, ומעוניינים שהספר יגיע (בתקווה) לכמה שיותר אנשים, עלינו לבדוק את יכולות השיווק של אותה הוצאה. כלומר, הוכחות בשטח.
איך עושים את זה?
נשאל את עצמנו - "האם ראיתי פרסומים על ספרים של אותה הוצאה?", "האם ראיתי כתבות על הסופרים שלהם? האם ראיתי פרסומים שלהם ברשתות החברתיות, באינטרנט?", "האם יש להם ערוצי הפצה?", "האם הם מותאמים לעידן החדש - ספרי שמע, ספרים דיגיטליים, ספרים אינטראקטיביים, אפליקציה לקריאת ספרים", "האם מדובר בהוצאה לאור חדשנית ומתקדמת?"
הוצאה לאור שיש לה קשרים וחיבורים לרשתות הספרים המובחרות, הוצאת ספרים שמחוברת לעידן החדש שמעודכנת בטרנדים החדשים ויש לה ניסיון בשיווק הספר והנגשתו לקהל רחב ככל הניתן, מעלה את הסיכויים של הספר שלנו להפוך לפופולרי יותר, ליותר מ'עוד ספר' באוקיינוס הספרים.
3- לבנות אסטרטגיה מדויקת
לא מעט סופרים בתחילת דרכם 'נופלים' למלכודת הזו: מדפיסים עותקים רבים וניגשים מיד להפצה ברשתות הספרים כדי לנסות את מזלם.
ראשית, הדפסה של אלפי עותקים היא תהליך יקר, שנית. הספר מקבל (אם יאושר) זמן מדף של עד שבועיים-שלושה. אם לא מכר מספיק, הוא ירד מהמדפים במהירות וספק אם יצליח למצוא את דרכו בחזרה לשם. קשה ביותר לקבל הזדמנות נוספת ולהכניס את הספר למדפים הקדמיים בפעם השנייה. קשה עד כמעט בלתי אפשרי.
צריך לזכור ש-7 דקות של הזדמנות לא יוצרות אפילו 7 דקות של תהילה.
אז מה עושים?
בדיקת היתכנות ראשונה. אנחנו ממליצים להדפיס מעט עותקים בהתחלה, לקדם את הספר קודם כול ברשתות החברתיות, מפה לאוזן, ליצור מומנטום חיובי לספר. חשבו על כך: אם אין לנו 'שם' בתעשייה, יהיה לנו קשה ביותר לסחוף אחרינו אלפי קוראים. זה כמו שצייר אלמוני ייצפה שהציור ראשון יתלה במוזיאון הלובר, זוהי פריווילגיה השמורה 'לכוכבים הגדולים'.
רק לאחר שפרסמנו את הספר ברשתות החברתיות, יצרנו חשיפה ראשונית לספר, בדקנו היתכנות וראינו כי טוב, אז ורק אז מומלץ להפיץ בכמויות גדולות לרשתות הספרים. לסיכום, בניית אסטרטגיה נכונה יוצרת לא מעט פעמים את ההבדל בין כישלון להצלחה.
התהליך המושכל שנבצע יכול ליצור לנו, מעבר להכרה מקצועית וספרותית והשארת חותם בעולם, גם מנגנון כלכלי, מיתוגי, בעל השפעה.
4- חוסר השקעה, חוסר מאמץ וכמו שאומרים בשכונה: "באים לעבודה אבל לא באים לעבוד"
חשוב להבין, בשנה יוצאים לא מעט ספרים. מתוכם אחוז קטן מאוד הופכים לרבי מכר היסטריים רק מעצם העובדה שהם יצאו לאור, לכן עדיף לא להשאיר מקום רק למזל, במתכונת 'שגר ושכח'. אנחנו צריכים להיות מעורבים בתהליך.
אנחנו צריכים לעבוד! עלינו להכיר וללמוד את השוק ולהבין איך לייצר מיתוג עצמי סביב ההוצאה של הספר. סופר שיודע לשווק את ספרו ולבנות קהילה יוכל תמיד לייצר מכירות ולקדם את הספר. ולאחר שיוצרים את המומנטום, לאחר יצירת המהלך, דברים מתחילים לזוז.
אז מה עושים?
בודקים, מנתחים ונמצאים בלב ליבו של התהליך, מודעים לכל שלב בדרך ותמיד דוחפים קדימה. רק בצורה כזו דברים קורים. אין אפשרות אחרת. לכן אם החלטנו להוציא לאור את ספרנו דרך הוצאה לאור, חשוב לוודא שהיא יודעת גם ללמד אותנו איך לעשות את זה בצורה יעילה ונכונה שהיא מרחיבה לנו את הידע, מעניקה לנו קורסים וסדנאות על שיווק, שירות מלא וידיעה שאנחנו בידיים טובות ומקצועיות, רק בצורה זו נוכל ללמוד ולצמוח תוך כדי התהליך.
5- האם כדאי להוציא את הספר לבד?
צניעות אינטלקטואלית היא להבין שאנחנו אולי טובים בתהליך הכתיבה, אך שאנחנו לא מוציא לאור המנוסה בהפקה ושיווק ספרים.
המסע להוצאת ספר הוא תהליך מורכב בעל שלבים רבים, ואנחנו, הסופרים, לא תמיד בקיאים בכל שלב ושלב (ברוב המקרים בשום שלב...) ולא מכירים את התהליך הפנימי.
אנחנו לא מכירים אנשי מקצוע בתחום, אין לנו קשרים בתעשייה, אנחנו לא יודעים אם העריכה הספרותית היא טובה או לא, אנחנו לא יודעים אם המבנה, העריכה הלשונית והגהה מדויקים, אין לנו את מיתוג של הוצאה לאור, אין לנו מי שיפקח על התהליך ההפקה, העריכה והדפוס ויותר מכך - עיצוב הכריכה, העימוד ונראוּת הספר.
כך שאם אנחנו מוציאים ספר, אם כבר אנחנו מקדמים את אחד הפרויקטים החשובים בחיינו, כדאי לנו שיעמוד מאחורינו גוף מקצועי שכבר חי ונושם את התחום. אך אם בכל זאת אנחנו רוצים להוציא את הספר בעצמנו, עלינו לשבת וללמד לעומק כל שלב על בוריו ולהטמיע את זה לכדי תהליך מדויק, כדי שלא נפספס שום שלב ונעשה זאת בצורה היעילה והנכונה ביותר עבורנו.
6- מה עם הזכויות שלי?
הוצאות הספרים המסורתיות בישראל שומרות לעצמן את זכויות היוצרים על היצירה. מהרגע שהפקדנו בידן את הספר שלנו, אנחנו למעשה מאבדים את הזכויות. לנו, כסופרים, אין שליטה על תהליך הוצאת הספר ובוודאי שלא על תאריך היעד שבו הספר שלנו יראה אור.
כך שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו ממתינים תקופה ארוכה מאוד (עד שנתיים) מהרגע שנכנסנו לתהליך ועד להוצאת הספר. בשל התלות בלוחות הזמנים המתוכננים מראש של אותה הוצאה לאור מסורתית. כך שאנחנו עלולים לאבד זמן יקר (המון זמן) ובעיקר את האומנות שלנו.
לצד זה, חשוב לציין, הוצאות הספרים מהסוג הישן (מסורתיות) מחפשות הצלחה ודאית. איך נמדדת הצלחה ודאית בעיני הוצאת הספרים? אם אינני סופר בעל שם ידוע, שבאמתחתו כמה רבי מכר, הסיכוי של הספר שלי לצאת לאור הוא קטן ביותר. אנחנו, בתור סופרים, לא יודעים דבר על התהליך, והתחושה הכללית היא שעלינו לחכות לאותה הזדמנות, שלא בטוח שבכלל תגיע. ואם היא לא מגיעה, זה מעלה בנו לא מעט תהיות, שיכולות לערער אותנו (תהיות שבלא מעט פעמים, לא מוצדקות ולא נכונות): "אולי הספר שלי לא טוב?" "אולי הכתיבה שלי לא טובה כמו שחשבתי?" וכן הלאה...
אז מה עושים?
עושים שיעורי בית. מבינים את ההשלכות של הוצאת ספר דרך הוצאת ספרים מסורתית. חוקרים את הנושא לעומק ומחליטים אם זה נכון עבורכם או לא.
אם אתם מוכנים להתפשר על זכויות הפצת הספר, על זכות הבחירה, על הזכות לבצע שינויים או מהלכי שיווק.
או שאתם בוחרים לקחת את השליטה על היצירה שלכם (שעבדתם עליה לא מעט)
ולדאוג שתהיו מעורבים בתהליך ושהזכויות שלכם על הספר ישמרו.
שלא תבינו לא נכון: יש לא מעט סופרים שבוחרים בהוצאה מסורתית ומוותרים על הזכות והבעלות על הספר שלהם. בסופו של דבר, זו בחירה אישית, כל אחד ודעתו שלו.
7- כתיבת הספר לא מסתיימת לעולם?
ספר הוא יצירת אומנות, והדעה הרווחת היא שסופרים, אומנים, אף פעם לא מרוצים מיצירות העבר שלהם. הם תמיד מרגישים צורך להוסיף, לתקן, למחוק, לשפר ולדייק עד שיגיעו ליצירה המושלמת, לספר שהם תמיד רצו.
זה נשמע רומנטי מאוד, אך בפועל מה שקורה הוא שאותם ספרים יישארו במגירה החשוכה וסביר להניח שלא יראו אור בזמן הקרוב. במקרים רבים - לעולם לא. הרצון לכתוב את הספר המושלם הוא מובן, אך עלינו להבין שברגע שיש לנו 20-30 אלף מילים שבמהותן הן ספר, עלינו להתחיל בתהליך.
בהוצאות הספרים יש עורכי ספרות שתפקידם הוא לדייק, להאיר הארות ולעזור לנו לסיים את הספר הצורה הטובה ביותר, לכן ככל שנקדים להתחיל את התהליך (גם אם הספר לא גמור) כך ניצור אילוץ חיצוני שיזיז את גלגלי השיניים ויהפוך את החלום שלנו למציאות חיה, לספר משלנו.
בונוס - טיפים חשובים לכתיבת ספרכם
ועכשיו, אם שרדתם עד כאן (וזה לא מובן מאליו) - כמו שהבטחנו, קבלו כמה טיפים מעולם הכתיבה והספרים:
• ספר צריך לנוע בטווח של 30-50 אלף מילה, לא יותר. יש אנשים שכותבים 100,000 מילים ומייעדים אותן לספר אחד. במקרה כזה עדיף לפצל את כתב היד ל־2-3 ספרים.
• 'למתקדמים' - תמיד מצאו סיבה מספיק טובה בתוך הספר לבקש את כתובת הדואר האלקטרוני של קורא הספר. ברגע שנבקש את כתובת המייל, נתחיל למעשה לבנות רשימת תפוצה שבעזרתה אנחנו יכולים לשווק את הספר הבא שלנו ותכנים מסוימים הקשורים לספר. הדרך לעשות זאת היא פשוט להטמיע בספר קוד QR . דרך הקוד נציע לקורא למשל פרקים מיוחדים שלא נכנסו בעריכה, הטבה מיוחדת למי שמחזיק בספר או כל דבר אחר שתוכלו להציע לקורא תמורת כתובת המייל שלו.
• טקסט גב הספר חשוב ביותר. הוא צריך להיות מדויק, שיווקי ומכירתי - הפסקה הראשונה היא ללא ספק הפסקה החשובה ביותר ביצירה! יתרה מכך, שורת הפתיחה היא בעלת ערך גבוה ביותר, כך שמומלץ להשקיע לא מעט זמן ומאמץ על כתיבתה ועל דיוקה.
• מומלץ מאוד להוסיף תמונה שלכם בגב הספר (במטרה ליצור היכרות ומיתוג).
לסיום, יש משפט מעט מאתגר, שאומר: "יש כל- כך הרבה סופרים נהדרים, שלעולם לא נשמע עליהם כי היצירה שלהם עדיין שוכבת עמוק במגירה"
גם אם לא תיקחו כלום ושום דבר ממה שכתוב כאן, הבטיחו לנו רק דבר אחד: סיימו לכתוב את ספרכם.
אם מעניין אתכם להוציא את הספר שלכם בצורה היעילה, המהירה והמשתלמת ביותר עם עורך ספרותי (לקטור) צמוד שילווה אתכם ויש לכם רצון ליצור בהירות ולדעת בדיוק מהו התהליך וכיצד הוא עובד, הרבה לפני שעושים את הצעד הראשון, אנחנו בספרי ניב מזמינים אתכם לפגישת ייעוץ ספרותית ללא עלות וללא התחייבות.
לפרטים מלאים, לחצו על הקישור