אנדראה בסר - אמנית, יוצרת ומפסלת, מתעוררת כל בוקר וצוללת לעולם האגדות

"כל החיים שלי התעסקתי באמנות" - כך נפתח הריאיון שלנו עם אנדראה בסר שמספרת לנו על ההתפתחות שלה כאמנית. "עם החימר נפגשתי לראשונה בשנות ה-20 לחיי. תמיד ידעתי שהוא יהיה חלק בלתי נפרד ממני, אבל התאהבתי בו סופית כשבתי הבכורה, רומי, נולדה. הייתי מזמינה לה צעצועים ובובות, הכול סיקרן אותי. באיזשהו שלב הבנתי שאני מתרגשת הרבה יותר ממנה מפתיחת החבילות שהגיעו".

במהלך חופשת הלידה, הבינה אנדראה שכבר אין דרך חזרה: "הבנתי שאני חייבת לממש את האהבה הזו ושאני לא חוזרת לתפקידי כחשבת שכר ומנהלת חשבונות. השקעתי את כל הזמן שלי בלהבין איך אני מוציאה את החלום שלי, של 'לשחק בבובות' לפועל. כמובן, שלא יכולתי לעשות את זה בלי בעלי רועי, שזרם עם השיגעון שלי ומאוד תמך בי".

את העסק מנהלת אנדראה מביתה שבבאר יעקב. מעבר לעבודת היצירה, אנדראה היא one man show"" ועושה הכול בעסק: צילום העבודות, ניהול המדיות החברתיות, יצירת שיתופי פעולה עם עוד יוצרים, בניית אתר שעולה ממש בימים אלו, ניהול הלקוחות ועוד. "קשה לי לשחרר", היא מספרת. "אני יודעת בדיוק איך אני רוצה שדברים יראו ויתנהלו. אני גם כל כך אוהבת את הלקוחות שלי שאני לא יכולה לתת למישהו אחר להתנהל מולן, ולכן אני עושה בעצמי את כל התפקידים במהלך היום".

בין המוצרים הפופולריים שאנדראה יוצרת ניתן למצוא קו עציצים שמפוסלים בדמויות של חיות כמו במבי, נמר וארנב, תמונות עם דמויות בתלת מימד, ובלונים לתלייה על הקיר או מהתקרה. "הקו של הבלונים נולד בהריון השני שלי, ממש התנפחתי והרגשתי כמו בלון. הייתי חייבת להעביר את התחושה הזאת למוצרים שלי, וכך נולדו להם גם הרבה יצורים עם בלוני מסטיק בפה או יצורים שמחזיקים בלונים קטנים. היום בזכות הבנות שלי והעולם שלהן אני מקבלת המון השראה - זה יכול להיות בגד שלהן, פיסת משחק קטנה כמו כתר של בובה או דמות מספר שאני מקריאה להן".

האהבה האמיתית של אנדראה היא לקו הבובות הייחודי שהיא יוצרת: "אני הכי אוהבת לעבוד על בובות. הבובות שלי בדרך כלל הן 'וואן פיס', מלאות בפרטים ולכל אחת יש סיפור מיוחד שנרקם תוך כדי עשייה ומתעורר לחיים בשלב הצביעה". העבודה על הבובות היא מאוד אינטנסיבית וכוללת פיסול בחימר, שריפה, צביעה ושוב שריפה, כדי לקבע את הצבעים. לפעמים נדרשת שריפה שלישית ליצירות עם אלמנטים צבועים בזהב.

לצד העבודה הקפדנית על כל יצירה, בכל אחת מהיצירות של אנדראה, יש גם המון הומור: "אפשר למצוא הומור בכל אחת מהעבודות שלי. אני יוצרת אותן באהבה, מתוך הילדה שבי, והמטרה שלהן היא לשמח ולעלות חיוך על פרצופם של המתבוננים".

בתקופת הקורונה הלא פשוטה, אנדראה שמחה לגלות שהקהל שלה נשאר לצידה: "למזלי, הקהל שלי נשאר מאוד נאמן ומפרגן, וזה דבר שאני מאוד מעריכה. ללא ספק שזו תקופה מאוד קשה מאתגרת, אין ירידים או מכירות ביתיות, ובסופו של דבר היצירות שלי צריכות קהל כדי להמשיך ולהתקיים".

אנדראה בת ה-37, נשואה לרועי ואמא לרומי ועמית, עברה דרך ארוכה עד שהגיעה לנחלה ולייעוד שלה כאמנית. היא חלמה ללמוד אנימציה, התגלגלה לצילום, עיצוב אופנה ועיצוב פנים. בנקודת זמן מורכבת חיפשה אי של יציבות ועבדה כחשבת שכר ומנהלת חשבונות, עד לנקודת המפנה. "בסוף, האהבה לאמנות ניצחה, וכשבתי הבכורה נולדה הבנתי שיש לי תפקיד, אני חייבת ללמד את הילדה שלי להאמין בעצמה, להתמודד עם פחדים, להעיז, לחלום חלומות ולהגשים אותם. האג'נדה שלי היא שאתה יכול להיות כל מה שאתה רוצה. ברגע שתתמיד, תיקח את עצמך ברצינות, תעבוד קשה ותחשוב מחוץ לקופסא - בסוף אתה תצליח ולא משנה מה התשוקה שלך".

היום מבינה אנדראה שהדרך שעשתה לא הייתה לחינם והיא חלק מהמסע שהייתה צריכה לעבור בדרך אל ההגשמה: "כל השלבים בדרך שעברתי עד היום, אם זה עיצוב האופנה, עיצוב הפנים ואפילו הנהלת החשבונות - באים לידי ביטוי היום בעסק שלי, שאני מנהלת כל אספקט בו בעצמי.

נפלה בחלקי היכולת ליצור ושהיצירות שלי יקשטו בתים וירגשו לבבות. בסופו של יום אני מאחלת לעצמי להמשיך להתרגש מהעשייה ושכל יצירה שלי תגיע לביתה".

אינסטגרם

פייסבוק