מודעות עצמית היא המפתח לחיים

נאוה סטולרו, נשואה כבר ארבעים וחמש שנה לאיש שהיא מדברת עליו באהבה מעוררת הערצה, אמא אוהבת לשלושה ילדים וסבתא גאה מאוד לחמישה נכדים. היא מודה: "המשפחה שלי היא האושר שלי". קשה למצוא אנשים מאושרים בעולמנו, בטח בימי קורונה. סטולרו, נדמה, גילתה את הסוד והיא מעבירה אותו למתאמנים שלה. כמי שעשתה הרבה שינויים בחייה, הטיפ שלה: "שינוי הוא דבר טוב, אם אנחנו מודעים לעצמנו ולומדים להיעזר בניסיון שכבר צברנו לכל שלב בדרך".

"הייתי עובדת סוציאלית, בתל השומר. בהמשך נסעתי עם בעלי לאפריקה בשליחות. כשחזרתי רציתי לעבוד עם ילדים, עשיתי הסבה ותואר בתחום החינוך המיוחד והייתי המורה הראשונה לילדים אוטיסטים בחיפה. החיים זימנו עוד שינויים, ועברנו לתל אביב. החלטתי לנסות להגשים חלום ישן עוד מימי לימודי העבודה הסוציאלית, להיות עו"ס במפעל. רציתי להשתלב בעשייה ובתעשייה.

מצאתי עבודה בחברת בת של סולל בונה, הקמתי שם מחלקת רווחה. טיפלתי בעובדים, זו הייתה עבודה נפלאה, שתרמה לי לעתיד כמאמנת. עם שינויים בארגון, מצאתי את עצמי שוב מול שינוי. עברתי לעבוד בחברת הייטק, ואז גם ניהלתי אדמניסטטיבית סניף לחברת הייטק, לגמרי משהו אחר. כשהחברה נסגרה, יצאתי לקורס מנהלי רכש. בכלל לא חשבתי שאוהב את זה, הציעו לי את הקורס, ניסיתי. מצאתי את עצמי עשור מנהלת רכש של חברת הייטק מובילה. אהבתי את העבודה הזו אבל התגעגעתי לאינטימיות עם אנשים, הקשבה ועזרה. לכן פניתי ללימודי אימון אישי וסיימתי ב 2007, מאז אני מאמנת וסופרווייזרית, מדריכת מאמנים".

סטולרו אומרת, ומסבירה: "כל השינויים שעברתי, הדרכים שהלכתי בהן, הם סך מי שאני. את זה אני מביאה גם לאימון. מחד עבדתי בעבודה סוציאלית, נתקלתי בקשיים ואני יודעת להקשיב. מאידך, הרכש וההייטק, לימדו אותי לחשוב מאורגן. עם יעדים ומטרות. אני לא מעופפת ועם רגליים על הקרקע, הלקוחות שלי אומרים שאני עושה להם סדר בראש".

"החיים שלי תורמים לי היום להבין את המתאמנים שלי. למזלי, היתה לי תמיכה מהבית, בעלי עודד אותי בכל השינויים שעשיתי. הייתי בחיפושים הרבה זמן. והיום אני יודעת שככל שאנחנו ממוקדים אנחנו פחות מחפשים. כל השינויים שעשיתי תרמו לי, אבל בואו נודה על האמת, שינויים רבים גם גובים מחיר. ככל שאדם מכיר את עצמו, הוא יכול לעשות את השינוי בקלות יחסית ולהגיע מהר יותר למקום שטוב לו".

"בשנים האחרונות, במקביל לאימון פרטני, התחלתי לעבוד עם קשישים בדיור מוגן, יצרתי עבורם תוכנית מיוחדת" היא מספרת. אומנם כרגע בשל הקורונה המפגש עם הקשישים מצומצם, אבל, חשוב לה להדגיש שדווקא בתקופה בה אנשים בגיל מבוגר בודדים מתמיד, כדאי לנסות גם עבורם תהליך אימון: "כשאנשים יוצאים לפנסיה ומתבגרים, הם עלולים להרגיש שהחיים מאחוריהם. הם חיים מארוחת שישי עם הנכדים לאחרת. הריחוק של הקורונה רק המחיש שבכל גיל אדם צריך למצוא מהות לחייו. כל זמן שאדם חי, הוא יכול לשנות. אם מישהו חלם בצעירותו להיות צייר, והחיים, עול הפרנסה והמשפחה מנעו זאת ממנו, אולי עכשיו אפשר להגשים חלום ישן. אם נסכים לעבוד לשם החלום".

אבל תחושת ההחמצה מלווה אנשים בכל גיל, היא מספרת: "מגיעים אלי בני 40-50 שמרגישים תקועים. אני רואה רבים גם בגילאי השלושים, שחסרה להם המודעות העצמית. הם לא באמת יודעים מה החזקות והחולשות שלהם. ולכן הם 'יושבים על הגדר' הרבה זמן ולא יודעים לבחור בדרך. מודעות עצמאית היא המפתח שלנו לחיים טובים. כשבן אדם מכיר את עצמו, על הטוב והפחות טוב שבו, הוא יכול לנתב את עצמו. פחות מפחד משינוי ויודע למקד את עצמו".

"מי שרוצה שינוי צריך להיות מוכן למאמץ, אימון זה לא קסם, זה דורש עבודה. ומי שחושב שהוא יבוא וחייו ישתנו, אין לו מה לעשות באימון. הרבה פעמים אנשים יודעים שהמצב הנוכחי לא טוב, אבל הם לא יודעים מה הם כן רוצים. פה אני נכנסת. אני טובה בלמקד". היא אומרת

לדוגמה: "מתאמן מהצפון, על פניו חייו מושלמים, עבודה טובה, משפחה אוהבת, חופשות, כל מה שאפשר. והוא אומר לי: 'אני לא נהנה, לא מוצא את עצמי'. זה מקור התקיעות, השעמום והאכזבה. התחלנו מלמפות את מי שהוא. חזקות וחולשות. עשינו סדר. ואז אפשר היה להתחיל לראות בבהירות.

"ההכרה גם בחולשות חשובה, וללמוד לבקש עזרה במקומות האלה מסייעת לנו לשרוד את הדרך ולהיות עמידים לשינויים שהעולם המודרני מזמן לנו. זה בדיוק העניין, מודעות מאפשרת לראות בשינוי הזדמנות וצמיחה".

הרבה לפני הקורונה והזום, כבר לפחות עשור, שנאוה מבצעת פגישות אימון טלפוניות. "אפשר להיפגש אצלי בראשון לציון אבל אימון מתנהל גם בטלפון. כבר לפני עשור גיליתי ששיחת טלפון דורשת משני הצדדים ריכוז והקשבה, במה שנאמר. יש לי אוזן טובה לזהות ניואנסים וזה עובד. אני תמיד מעדיפה שהפגישה הראשונה והאחרונה תהיינה פיזיות או בזום, אבל בסך הכל, שיחות הטלפון, מאוד עוצמתיות. הבסיס לטיפול, זה אמון. ברגע שמתאמן מבין שהוא בסביבה מכילה ולא שופטת ומוכן לדבר בכנות, אפשר לעבוד".

"האימון מתנהל בשיחה, זה לא שאלון של שאלות ותשובות. כשיש לנו את הסיפור שאדם מספר על מי הוא וחייו, אפשר להתחיל לעשות סדר בבלגן. מה סדרי העדיפויות בחיים, מה רוצים, במה טובים, הרבה פעמים אנשים מפספסים את זה מרוב שהם תקועים בכאוס היום יומי. אני לא מייעצת, רק שמה מראה ועוזרת לעשות סדר. קצת מוציאה אותם מהבלבול, עוזרת להם לראות את התמונה הרחבה יותר".

למשל בימי קורונה, אנשים נכנסים לחרדה, היא מספרת: "זה מצב של חוסר וודאות. חוסר וודאות מייצר פחד, אז צריך לתפוס את עצמנו ולאזן עם ההיגיון. לבדוק, לקרוא אבל לשמור על היגיון בריא, לזכור שהחיים הם יותר מהתקופה הקצרה הזאת. ביקורת עצמית מאזנת ומסייעת להתמודד".

נאוה סטולרו במייל: nava_s1@walla.co.il