החיסון הרגשי לילדים בתקופת קורונה

התקופה האחרונה שמה את הילדים שלנו במוקד הבלגן. המסגרת הלימודית עומדת בסימן שאלה בכל בוקר מחדש, חוגים ותחביבים הפכו ללא רלוונטיים לשנת 2020, חיי החברה שלהם מסתכמים בזמן מסך ברשתות החברתיות, לצד תהפוכות שמתרחשות בחיק המשפחה. נוצר מצב בו תחושת אי יציבות מרחפת כענן אפור על חיי הילדים כבר קרוב לשנה.

אפי שושני, מטפל ילדים ומשפחה בשיטת NLP בשילוב דמיון מודרך, מספר לנו כיצד שגרת החיים בתקופת הקורונה עלולה ליצור קשיים בחיי ילדינו. "לא תמיד אנחנו ערים למצוקות שחווים הילדים שלנו, ובפרט בימים אלו, שיוצרים כל מיני סוגים של משברים משפחתיים ואישיים. באופן טבעי, האתגרים והקשיים משתנים בהתאם לגיל הילד. ילדים בגיל בית ספר יסודי, מפסידים פעמיים; פעם ראשונה משום שהריחוק החברתי שגורע מאיכות החיים החברתיים שלהם, ופעם שניה הם ניזוקים במישור הלימודי - שמהווה עבורם חוסר יציבות וחוסר ביטחון. לא מעט ילדים נותרים מאחור בהספק החומר ופותחים פער - אולי משום שהם מתביישים לפתוח את הזום ולכן צוברים חיסורים, ואולי כי קשה להם לקלוט את החומר בפלטפורמה מקוונת. כך או כך, עלולות להציף אותם תחושות קשות של חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, אי הצלחה ומסוגלות חברתית נמוכה".

"כשילד חש במצוקה, ובפרט במקרים בהם הוא נתקל בקושי מסוים בפעם הראשונה, הוא לא תמיד יודע לתקשר החוצה את התחושות שלו, או לקרוא לעזרה. לפעמים הוא מוצף בושה, ולפעמים הוא בכלל לא מודע לכך שיש לו מוגבלות רגשית. מצוקות אצל ילדים באות לידי ביטוי באינספור דרכים, כמו למשל התנהגות אגרסיבית או טרמינולוגיה אלימה.

"אם ילד נקלע לאינטריגות נפיצות עם האחים שלו, באופן שלא מאפיין את התנהגותו מחוץ לבית, או לא מאפיין את ההתנהגות הרגילה שלו בתוך הבית, או להיפך - התנהגות חריפה של הילד בבית ספר מתמתנת עם ההגעה הביתה, לכל דבר כזה יש טריגר. הטריגר יכול להיות התנהלות מסוימת של ההורים, שעלולה להשליך על רגשות הילד. (כמו למשל ויכוח קולני או ענייני פרנסה). הבעיה היא שלרוב הילד לא ידבר על זה, אלא יסתתר ויעשה דברים אחרים רק כדי שיראו שהוא מוטרד כמו למשל להפגין אלימות. ילד שמרבה לחטוף את הכדור, לצעוק על המחנכת או על ההורים, לקרוא תיגר על כללים כמו להיכנס עם מצלמה לזום, לקלל או להתחצף - ברור לנו שהוא מחפש דרך להשתחרר או לשנות התנהגות, וזאת הדרך שלו לצעוק הצילו. הוא נמצא במצוקה כלשהי שמציפה אותו, ואין לו את הכלים להתמודד איתה".

"כאן נכנס העניין של ויסות רגשי; תיקון אותן התנהגויות מהן הילדים לא מרוצים, או שהסביבה שלהם מאותת כבעייתית ודורשת ניתוב חדש. בבסיס השיטה הטיפולית שלי, NLP - ניתוב לשוני פיזיולוגי - עומדת השפה כמעצבת מציאות. ניתן לבנות אצל הילד איזון מנטלי ותחושת שלווה, שתשנה את התנהגותו לרכה וחיובית, מתוך שיח מעצים ובונה בטחון. לדוגמה, כשאני מבקש מילד להגיד לי עשרה דברים טובים על עצמו, תחילה הוא מתבייש, ולאט הוא נפתח, מספר, ומשתף במה הוא טוב. עצם זה שהוא אומר בקול רם על עצמו במה הוא טוב, כבר עושה את העבודה, כי הוא יוצא ממפגש כזה עם תחושה של גאווה ומסוגלות, הוא אומר לעצמו 'אוקיי, אני טוב בעשיית דברים!' דרך הטוב שהוא מגלה על עצמו, הוא יודע איך להתגבר על מכשולים, וככה תהליך הגילוי העצמי היא בסיס להתגברות על מכשולים.

"דרך נוספת היא השלכה באמצעות סיפור. כשאני מספר סיפור על ילד אחר, דמיוני, שיש לו בעיה דומה לילד שיושב מולי, הילד שואל שאלות ומציע את הפתרונות בעצמו. ככה, דרך זה שהוא מסייע לי לפתור כביכול באמצעות סיוע לבעיותיו של הילד האחר, הדמיוני. שיח מול ילד, מתנהל אחרת משיח מול אדם מבוגר. ישנן שיטות מגוונות להבנות לילד תפיסה עצמית של מסוגלות ובטחון, זו תמיד תהיה מטרת העל. למה? כי הכרה עצמית של הילד ביכולותיו תהווה עבורו עוגן להתנהלות נכונה בעתיד".

"היכולת של ילד לשנות את ההרגלים שלו, מגיעה מתוך רכישת מיומנות השליטה העצמית שלו. שליטה נטמעת אצל ילדים דרך המחשבה, ודרך עיסוק בעולם התוכן שלהם. לכן, משחקים הם כלי טיפולי מאוד אפקטיבי בקרב בילדים. דרך המשחק הילדים מועצמים, ומבינים שיש להם יכולת לשלוט בדבר כזה או אחר. בקליניקה שלי אני מטפל באמצעות כל מיני אלמנטים ייחודיים":

"בעזרת האש אני מעביר, מסביר, ומדגים לילד את מהות מונח השליטה, שעבורו זו מילה מאוד גדולה. ילד לא מבין מה זה לשלוט בעצמו. דרך העיסוק באש, השימוש בגפרור, והשליטה העצמית שמתגלה בנשיפה, הילד קולט שהוא יכול לשלוט בעצמו".

"'טיטו טוב' הוא ספר לילדים בני 5 ומעלה, שכתבתי בעקבות פטירת הכלב שלי, טיטו, שהיה עיוור. חשבתי איך אני ממנף את האבל כדי לתרום לעולם הילדים, וכתבתי ממש בשמו, סיפור בגוף ראשון, על איך זה מרגיש להיות כלב עיוור, ואיך אפשר להתגבר על מכשולים - למרות המגבלה. המסר של טיטו הוא שאינו זקוק לרחמים, הוא לא חולה, הוא בסך הכל לא רואה, או כמו שטיטו אומר: 'יש לי עיניים שלא עובדות' . הספר כתוב בשפה שילדים מבינים, כשמאחוריו עומדת שפת ה-NLP: הצגת כל מכשול בפני עצמו, והבנה כיצד טיטו מגייס את היכולות הפנימיות שלו ומתגבר על כל מכשול שיש לו. כך הילד מבין איך מתוך היכולות שלו עצמו, הוא יכול להתגבר על מכשולים".

"כמטפל שמשלב דמיון מודרך בעבודה מול מבוגרים, אני מכיר בכך שהמוח אינו מבדיל בין מציאות לבין דמיון. לכן, דמיון מודרך הוא כלי יוצא דופן ביכולתו לשנות דפוסי מציאות. ילדים אמנם, לא יכולים לעצום עיניים ולהתמסר לדמיון מודרך, אך דרך המוזיקה, שמשיקה באופן ישיר לדמיון, אני מצליח לגעת בתת המודע שלהם. מזה 34 שנים אני עוסק במוזיקה כיוצר, מעבד, מפיק, יזם, מורה ומרצה למוזיקה, ואת הידע שלי בתחום אני משלב בעולם הטיפול בילדים. באחד המשחקים הטיפוליים , אני מושיב את הילד ליד הפסנתר ושואל אותו איך נשמע צליל עצוב, והילד מנגן צליל אקראי. איזה צליל הוא שמח? מנגן תו אחר. כך הוא לומד להביע רגשות דרך צלילים, ונוצרת בינינו מקראה חדשה של רגשות, מה שיוצר בינינו יחסי אמון. את הרגשות האלו אני מטמיע בסיפור דמיוני, והילד מלווה את הסיפור כשהוא מנגן אותם. כשאנחנו מתחלפים, הילד ממציא סיפור דמיוני, כביכול על ילד אחר, אך למעשה הוא המציא סיפור חדש על עצמו, על איך הוא צריך להתנהג. הסיפור לא מאיים עליו משום שהוא לא מרגיש שהוא חשוף. כך אני מעדן ומנגיש את השיח הרגשי".

"כהורים, עלינו להבין שהילדים מסתכלים עלינו ושואבים מאתנו את הדרך שלהם להתמודד עם מכשולים. לכן, גם כבני אדם הזקוקים לעיתים לתמיכה וסיוע מקצועי וגם מתוקף התפקיד ההורי, חשוב לזכור שהשמש ממשיכה לזרוח גם כשיש עננים שמסתירים אותה. יש לנו יכולת לנשוף ולהזיז את העננים, כך שהשמש תזרח עלינו ותאיר אותנו מתוך בערה פנימית. בדיוק כפי שניתן לשנות את מסלולו של ענן כבד, כך כל מכשול שיש לנו וכל סוגיה שקיימת ומצלה על החיים שלנו, לשינוי, למיצוב מחודש. אנחנו כן יכולים להגשים את המטרות שלנו, להתגבר על הפחדים, להתחבר לשמש, לאור, לאנרגיה, לכוח, לחוזק הפנימי שלנו, רק חשוב שנדע איך להסיט הצידה מכשולים ובדיוק לשם כך יש בעלי מקצוע שידריכו, ילוו, יכוונו לכם ולילדיכם את הדרך לשינוי".

אפי שושני, מטפל NLP ודמיון מודרך לילדים ומשפחה

050-5514229

פייסבוק