רונית עובדיה - המאמנת של הנוער

המשפט המוכר ש"העולם שייך לצעירים" לא תמיד עולה בקנה אחד עם מה שחווים מתבגרים. במאמר זה תכירו את רונית עובדיה, מוותיקות המאמנות המוסמכות בארץ, בעלת ניסיון רב באימון בני נוער וצעירים, שתמיד נכונה לעזור לצעירים להתמודד עם האתגרים השונים הנקרים בדרכם

בשיתוף רונית עובדיה

קשיים שבני נוער חווים - לא קל להיות צעירים

בני הנוער בימינו חווים לא מעט פעמים סימני חרדה, דיכאון וחוסר מוטיבציה הנובעים בין היתר משאלות זהות כאלה ואחרות או באשר למקום האישי ביחס לקבוצת השייכות, כמו גם מהתמודדות עם מערכות יחסים מורכבות בין מתבגר לבין חברים, הורים, מורים ובן/בת זוג.

תחומי עניין הם חלק מהותי מ"מזג האוויר" הפנימי של המתבגר, שכן הציפיות של בית הספר וההורים פעמים רחוקות מאוד מהתכנים שמעניינים אותו ,ואם נדלג לרגע לעולם הצעירים, לתקופה שאחרי הצבא, הרי שבחירת מסלול לימודים וכיוון מקצועי לעיתים יוצרים לחצים מבית על הצעיר שעתה השתחרר מהשירות ומחלוקות גורמות ללא מעט מתחים משפחתיים.
כל אלה ועוד הם נושאים שעולים במפגשי האימון עם המאמנת רונית עובדיה - מאמנת בני נוער וצעירים להצלחה בדרך, ובואו נעשה סדר- כשאומרים מתבגרים בימינו הכוונה היא לגילאי 12 ומעלה (לפעמים קצת פחות...), כאשר הטווח הוא רחב עד סיום שנות העשרים.

מצד אחד, אולי לוקח להתבגר זמן להתייצב במאה ה-21, אך מצד שני בני הנוער שלנו וההורים מוכנים להתמודד ולהיעזר. בשפת האימון קוראים לזה - מודעות. בשלב הזה של המודעות נכנסת לתמונה רונית, אישה אופטימית באופן בלתי רגיל, רגישה מאוד, מנוסה מאוד בעבודה עם מתבגרים, צעירים והורים, שבעזרת הניסיון והידע העצום שצברה מצמיחה את הצעירים "פשוט לעוף על עצמם".

טוב לדעת (מקודם)

איך צפוי להיראות עתידנו בעידן הרכבים האוטונומיים?

יניב הלוי
לכתבה המלאה
רונית עובדיה (צילום: ישראל עובדיה)

איך הפכת להיות מאמנת אישית ולמה דווקא של הדור הצעיר?

"עשיתי דרך! עד גיל 40 עסקתי בתחום התקשורת הציבורית והקמפיין הפוליטי האחרון שהייתי שותפה לו לקראת גיל 40 תפס אותי מצד אחד עם הצלחה אישית ראויה ומצד שני, מצאתי את עצמי כאישה, אם ל- 2 בנות מתבגרות, שקמה בבוקר לעיסוקיה המקצועיים עם חוסר מוטיבציה משווע. שמחת החיים שלי - הסמל המסחרי שלי, נעלמה!

הבנתי שהגיע הרגע לקחת פסק זמן ולעשות סדר בחיים האישיים והמקצועיים שלי.
באותה עת תחום האימון היה בתחילת דרכו בארץ וכך הגעתי לקורס אימון עסקי. לא הייתה לי כוונה לפתח קריירה כמאמנת, אבל כמו שנאמר: 'השביל חכם מן ההולכים בו' ותוך כדי העמקה בקורס והתהליך האישי שעברתי, נשביתי בכלים שהאימון הציג בפניי. בעיקר שמתי לב שניצוצות של שמחה ומוטיבציה לעשייה שבים אליי. מהון להון התחלתי לאמן מנהלים בתחום השלטון המקומי, בבתי חולים והמשכתי לעבוד בארגונים לא מעט שנים. לאורך כל השנים הצבתי לעצמי יעד שנתי סופר חשוב - גם להתנדב כמאמנת בארגונים/ עמותות שונות כתרומה לקהילה, כך הגעתי ב-2013 לעמותת "קו הזינוק". הייתה זו הפעם הראשונה בעצם בה הייתי מנטורית לבני נוער. השנה הזו גרמה לי להבין שאם אפשר לחולל שינוי עם מנהלים - בוודאי ובוודאי שניתן לאמן בני נוער מן הטעם שככל שהשכבות/ מסיכות שלנו מועטות, היכולת לחולל שינוי מתעצמת.

במיוחד פגש אותי התחום הזה מול מי שהייתי בגיל ההתבגרות. נזכרתי בתקופת התיכון הלא פשוטה שאני חוויתי אישית, תחושת השקיפות, החרדה החברתית, הניכור, וחשבתי לעצמי - מה היה קורה לי ואיך הייתה עוברת עליי התקופה ההיא עם יותר הכוונה, הקשבה וסיוע חיצוני של מבוגר מייטיב שאינו הורה / מורה, אילו כלים שהחסרתי אז כשאני התבגרתי, יכולים לתמוך במתבגרים של ימינו?"

עם אילו קבוצות גיל את עובדת?

"אני עובדת כמאמנת אישית, אחד על אחד וגם עם קבוצות. אני מאמנת בני נוער והורים.
אני מתמחה בשלוש קבוצות גיל: הקבוצה הראשונה היא מתבגרים בגילאי 12-18 אשר מתמודדים עם כל הקשיים המאפיינים את גיל ההתבגרות, כאשר תת ההתמחות בקבוצה זו היא מתבגרים עם אתגרי קשב וריכוז.

הקבוצה השנייה היא צעירים שמתגייסים לצבא, בני 18-21 שנכנסים למסגרת חדשה על כל הכרוך בה וקבוצה נוספת של צעירים לאחר הצבא "שמחפשים את עצמם" ומתמודדים עם נושאי לימודים, בחירת תחום מקצועי, התלבטויות בעניין זוגיות וכדומה."

למה בעצם צעירים צריכים מבוגר מיטיב? הרי יש להם הורים, לא?

"אצטט משירה של המשוררת עידית ברק:

'מה צריך ילד?

מקום שיוכל לגבוה
ומבוגר אחד
שיעזור לו עם התקרה'.
כמאמנת אני לא מתיימרת להחליף את ההורה, האח הגדול,הסב או הסבתא. מבוגרים משמעותיים בחייו של מתבגר. המאמנת שאני מגיעה ממקום אחר - לא מכיר, לא שיפוטי, לא מוטה, בעיקר לא יודע ועם מטרה אחת ברורה - שהמתאמן שלי יתאהב בעצמו, יאמין בעצמו ויהיה מאושר.
לפעמים אושר כרוך ברצונות מנוגדים. לדוגמה: ההורים שלי ממש רוצים שאלך לכיתה המדעית ואעשה 5 יחידות במתמטיקה ואילו אני אסתפק בכיתה רגילה ו-4 יחידות במתמטיקה וזה מביא לעיתים למתח עצום ולמריבות אינסופיות בבית...

אחת השיחות שהשפיעו עלי כמאמנת בני נוער היא שיחה עם אם שפגשה אותי כשנתיים שלוש לאחר שסיימנו תהליך אימון של בנה והיא אמרה לי: 'את האמנת בו בתקופה שאף מורה בבית ספר לא גרם לו לחוות תחושה כזו. גם בבית היה מורכב מולנו ההורים. יום אחד הוא הגיע ממפגש איתך ואמר לי שיש גם מבוגרים אחרים ושהוא פשוט לא מאמין!'

אבל לא רק תקופת התיכון מטלטלת. כשאני פוגשת צעירים שזה עתה השתחררו מהצבא אפשר להבחין שהם לראשונה בחייהם כבר לא במסגרת והרבה פעמים הם מרגישים אבודים, לא יודעים מה הם רוצים לעשות ובין היתר נאלצים להתמודד עם הלחצים של ההורים, לחצים שקיימים גם אם ההורים פתוחים, מבינים וקשובים. זה תמיד מגיע מתוך כוונה חיובית, אבל לא תמיד נופל על אוזניים קשובות.

במקרים בהם צעיר לאחר צבא מגיע אליי מבולבל ומלא שאלות, אנחנו מנסים לעשות סדר חדש כדי להבין מה הוא רוצה מעצמו - לא מה הסביבה רוצה ממנו. זה נושא חשוב ומשמעותי בימינו כי לצעירים ממש לא קל, החשיפה הרבה ברשתות החברתיות לא מסייעת ומאוד מבלבלת צעירים שלא יודעים במה הם טובים, מה הם אוהבים ומה הם רוצים לעשות.

בעזרת כלי מדהים שנקרא: 'משולש הזהב', אנחנו יוצרים סדר חדש על ידי שאילת שלוש שאלות:
מה אני אוהב לעשות? במה אני טוב? ומה המשמעות של כל זה עבורי? במה אתרום לעולם?
כלומר איך בעזרת אלה אממש את עצמי בחיים לכיוון שיעשה אותי מאושר ומסופק?"

חדר האימון, רונית עובדיה (צילום: יח"צ)

האם המלצת לבנות שלך לעבור אימון אישי?

"בהחלט. אני מאוד מאמינה בפנייה לאנשי מקצוע שיכולים לתת מענה לכל קושי, בין אם הוא רפואי או מנטלי. צניעות היא בעיניי הבסיס להתפתחות. חשוב מאוד להיעזר. היכולת לקבל עזרה היא כוח ואם נרחיב זאת עוד טיפה זוהי בכלל היכולת להיות פגיעים, זה הכוח האמיתי שלנו להתפתחות וצמיחה. (ע"ע ברנה בראון על הפגיעות)."

באילו כלים את משתמשת כדי לעזור לבני נוער וצעירים להתמודד עם האתגרים?

"במהלך השנים התמחיתי בתחומי אימון שונים: אימון עסקי, אימון מתבגרים, אימון לקשב וריכוז (ADHD), אימון בקבוצה ובתוך כך אני משתמשת בכלים מתחום ה- CBT, מיינדפולנס, nlp,דמיון מודרך, כמו גם כלים מתחום הבודהיזם והקבלה.
אני מנסה 'לפתוח ולפתח את המניפה' ולהראות לצעירים שיש הרבה דרכים לפרש ולהתבונן בעולם, שהדברים אינם שחור ולבן. אנחנו נפגשים ב'חדר הכושר' שלי לאמן שריר חלש, לפתח מיומנויות ובמיוחד להבין שהכי טוב ומועיל להתמקד בהבנה מה הם הכוחות שלי ולהאמין שהם מקור ההצלחה שלי, מכאן הכל אפשרי".

איך מתקיים האימון?

"אני מקבלת את הצעירים בקליניקה שלי בקריית אונו. יש גם אפשרות לבצע את האימון בזום, אם כי זו לא האפשרות המועדפת לדעתי. אימון הוא תהליך אינטימי והמוטיבציה היא לקיים אותו במקום בטוח ולדבר באופן חופשי. יחד עם זאת, כשאין ברירה, דוגמת התקופה הנוכחית או כשעולה מגבלה אחרת, יש אפשרות לבצע את האימון גם באמצעות זום. אני מאמנת בדרך זו גם מתבגרים ישראלים שחיים מעבר לים בתקופה של רילוקיישן משפחתי.
גם הורים הם חלק חשוב מתהליך האימון עם המתבגרים, שכן על פי האמונה שלי כלים אימוניים הם שפה, לכן יש צורך שגם ההורים ילמדו את השפה. הורים הם עוגן סופר משמעותי."

מה מייחד אותך לדעתך?

"אני חושבת שכל פעם שיושב אצלי מתבגר משתקפת לי דמותי 'רונית המתבגרת'.
תמיד הרגשתי בוגרת לגילי וזה גרם לי לעיתים לתחושת בדידות אישית, דווקא בגלל הפער המנטלי הזה, בו ראיתי את הדברים אחרת מבני גילי, ואילו היום באימון מתבגרים, ההזדהות עם האתגרים של הגיל הזה מאפשרת לי להגיע אליהם ממקום אחר - מקום מכיל, קשוב, אמפתי, חומל, מאפשר וגם זוכר. היותי אופטימית ללא תקנה ורגישה ומרגישה רק מרחיבים את הייחוד האישי שלי בגישה אל מתבגרים".

יש לך המלצה על איזה ספר בנושא של יציאה ממשברים?

"כן, בהחלט. אני ממליצה לקרוא את הספר 'כשהדברים מתפרקים' של פמה צ'ודרון, הספר הזה
הוא נר לרגלי. הוא מתאים מאוד למבוגרים ופחות לבני נוער. בספר מוסבר שהשלב הבא של המשבר הוא הצמיחה, שהיכולת לצמוח נולדת משם ולא מתוך מקום סטטי בחיים."


במה את מאמינה? מהי המחשבה המרכזית שמנחה אותך?

"הסלוגן שלי הוא: 'צמיחה חופשית - פשוט לעוף על עצמך'. אני באמת מאמינה שאם נלמד לעוף על עצמנו ונמצא את מקורות הכוח שלנו, אנחנו יכולים להמריא רחוק רחוק... אשמח מאוד לעזור לכמה שיותר בני נוער וצעירים לעוף על עצמם".

רונית עובדיה (צילום: פזית עוז)

המלצות:

"שפת הגוף שלי נהייתה רגועה יותר.
הלימודים סוף סוף מתחילים לעבוד. התחלתי להסתכל על חצי כוס מלאה. אני יותר פתוח. אני מודה כל כך. מרגיש שהשתניתי לטובה". (בן 15)

"הבנתי שהבחירות שלי נכונות וכל דבר שארצה אצליח בו. למדתי לנשום ולקחת דברים בפרופורציות. למדתי מהו שקט פנימי. לא רוצה לנהל את העולם. פרקתי ונפתחתי וגידלתי את הצד הזה שאפשר גם לשתף ולפרוק והתחברתי לאמת שלי. תודה לך שגרמת לזה לקרות". (בת 17)

"המפגשים עם רונית עזרו לי להתחבר לעצמי יותר, לדעת מה אני רוצה באמת ואיך להגיב במצבים שלא ידעתי איך להתנהל בהם לפני. זה כל כך כיף שיש מישהיא לשתף בכל המחשבות שלי בלי שום שיפוטיות מצידה. הידיעה שיש לי את רונית משרה עלי בטחון. עוזרת לי למצוא באירועי היומיום שלי דרכים לעבוד על תכונות חיוביות ופחות חיוביות שלי. עזרה לי לגעת בנושאים שהיה לי קשה להתמודד איתם לבד בתהליך סבלני שהותאם לקצב שלי." (בת 14)

"רונית, הקאוצ'רית מס' 1, מודה לך מעומק הלב על התהליך שעברתי. אני אדם מורכב. מאותגר קשב וריכוז והרבה גירויים מסביב ואת למדת להכיר אותי, להבין אותי ולעזור לי להתכוונן למקום הנכון לי.מכל פגישה איתך יצאתי עם סיפוק אדיר. מודה לך שהצלחת להבין ולהכיל אותי. הצלחת לחולל הי שינוי , לא סתם שינוי, אלא כזה שהביא אותי להיות אדם טוב יותר, אהוב יותר, חכם יותר , איכותי יותר". (בן 23)

"רונית אני רוצה להודות לך על האמונה שלך בבני. שלושה מטפלים לפנייך ניסו ללא הצלחה. מודה לך על כך שהצלחת "לפצח את האגוז" ולעלות אותו על דרך המלך". (אם לבן 15)

"אשת מקצוע מעולה, כשרונית, שמה בתוך המפגש האימוני את הנשמה והלב. מביאה עימה איכות מקצועית בלתי מתפשרת, תמיכה כנה ומעצימה ואת האמת שהכי מיטיבה עם המתאמן. מנוסה מאוד ומביאה גישה ייחודית לעולם אימון בני הנוער, אי אפשר לטעות- לכו, תיפגשו, תתאהבו". (כרמית ברטוב - יועצת ארגונית, מנחת קבוצות , פסיכותרפיסטית)

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully