מרים נוהגת לטוס לכפרים הנידחים ביותר במזרח אירופה, על מנת לרכוש מהמקומיים הוותיקים את שטיחי הוינטג' שלהם, כאלו שלאורך עשרות שנים קישטו, פיארו וחיממו את קירות הבתים הרעועים. מפיקה חברת המערכת פגשה אותה לשיחה, בה היא למדה על תחביב שהפך לעסק לכל דבר.
,Miriam הוא שמו של בית עסק ייחודי שמנוהל על ידי מרים כרמלי, בת 34, תושבת גוש עציון, שנוהגת ללקט שטיחי וינטג' מכפרים שכוחי אל במזרח אירופה. על מה שהחל כתחביב אישי והפך להיות לעסק מבוקש בזכות דרישה הולכת וגוברת לשטיחים מפעם היא סיפרה: "הכל החל לפני שנה וחצי במהלך ביקור רגיל אצל סבתא שלי שעדיין מתגוררת ברומניה. הגעתי לשוק מקומי בכפר סמוך למקום מגוריה, תוך כדי תנועה הבחנתי בשטיח שהיה שם למכירה, שטיח יד שנייה והתאהבתי בו מיד. כאשר חזרתי לארץ, התגובות שקיבלתי לגביו מחברים ובני משפחה היו נלהבות והבנתי כי מדובר במשהו מיוחד. שם בעצם החל מסע החיפושים שלי ברחבי אירופה אחר שטיחי וינטג'".
מדובר בשטיחים ישנים שנארגו לפני עשרות שנים באופן ידני, מסורת שהולכת ונעלמת מהעולם כאשר היא מפנה מקום לשטיחים תעשייתים. "מעבר לאיכות האריגה של השטיחים, מה שנגע לליבי זו העובדה כי מדובר במסורת שעברה לאורך מאות שנים מאמא לבת, זו נדחקה החוצה בעידן המודרני על ידי מכונות ענק", סיפרה מרים בעיניים נוצצות מהתרגשות והוסיפה,"אני מחפשת את עם סיפורי החיים מאחוריהם, כך ניתן להרגיש את הרגשות והחיים שנארגו בתוך השטיח".
למדתי ממרים כי דווקא השטיחים הישנים, הדהוים ביותר, כאלו שרואים את הזמן שעבר עליהם, נחשבים לשטיחים המבוקשים והמשובחים ביותר בין אספני האומנות ומי שמבקשים להתחדש בשטיחי הוינטג' שהיא מוכרת, ממש כמו יין ישן. "לשטיחים הישנים נוצר צבע פסטלי מיוחד במינו, גם חוסר דיוק באריגה שמתבטא בצפיפות אריגה שונה או בחוסר סימטריה, את זה ניתן לחבר לעבודת היד שנעשה, זה בעצם סוד הקסם ומה שגורם לאנשים להתחבר לשטיחים הללו, לעבודת היד הכנה ואמיתית שעמדה מאחוריו", הסבירה מרים.
רוב רובם של השטיחים הם ,One of a kind כך שלו אתם רוכשים אחד מהם, נדיר שיהיה דגם נוסף. לכן רוב הלקוחות של מרים הם מעצבים ומעצבות ואוכלוסיה מבוגרת יותר. יחד עם זה, לאחרונה ישנה התעניינות גם בקרב צעירים, מאחר והשטיחים הללו מתחברים לסגנון הבוהו סטייל. בנוסף יש מי שפשוט אוהבים פריטים עתיקים בעלי ערך.
מחירי השטיחים יכולים לנוע מ 1,200 עד 6,000 שקלים, בהתאם לגודל, אולם עבור מרים מדובר בהרבה יותר מרק כסף: "אני בוחרת להאמין שיש מסר שעובר לילדים שלנו בצורת החיים שלנ, מה אנו מכניסים למרחב בו אנו חיים. על שיש ערך לעבודת יד, יש אדם שעמל קשות מאחורי היצירה שמקשטת את הבית, על שיש חשיבות לחומרים הטבעיים שמרכיבים את השטיח. שיש משמעות לתהליך, גם אם הוא לוקח זמן ודורש המון סבלנות.
"המדהים הוא כי במסעות שלי בין הכפרים השונים, כאשר פגשתי את הסבתות הזקנות, שמעתי והתרגשתי מסיפורי החיים שלהן למדתי כי הן ראו בשטיחים כמשהו פרקטי בלבד, לחימום הקירות והרצפות, עבורן זה היה צורך הישרדותי ולא קישוט עיצובי. רובן עדיין מתגררות בבקותות עץ והופתעו מאוד לראות מישהי זרה, צעירה, שדוברת את השפה (רומנית, בין היתר) כי רוב הצעירים כבר עזבו ואינם מתגוררים בכפרים הללו".
איך את מתנהלת בעידן הקורונה?
מרים סיפרה: "אומנם עד לקורונה זו היתה אני בלבד שהולכת ונוסעת בין הכפרים השונים, אך בגלל המגבלה הנוכחית, מצאתי אנשים מקומיים שעושים זאת עבורי".
היתה לי פגישה מרתקת עם אישה מיוחדת, שבוחרת לשמר ולהפיץ את היופי והפשטות של העולם הישן והטוב.
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם מרים דרך עמוד הפייסבוק:
ואינסטגרם